פרוייקטים שנתמכו על ידי הבוגרים

סטודנטיות פעילות: מורן מקמל ומיכל רותם.
בעיר ערד חיים כ - 1000 מבקשי מקלט סודנים. מבקשי המקלט הסודנים הגיעו לישראל בשנתיים וחצי האחרונות ורובם עברו לערד בשנה האחרונה בעקבות נוהל "גדרה חדרה" שאסר עליהם לגור באזור מרכז הארץ. הסודנים החיים בערד הם מבקשי מקלט החיים בישראל ללא מעמד מסודר ובשל כך הם חסרי זכויות אדם בסיסיות, מעבר לכך הם סובלים מאפלייה וגילויי גזענות המופנים כלפיהם הן מצד הרשויות והן מצד חלק מתושבי העיר. על אף שמבקשי המקלט הסודנים הינם חסרי מעמד, חוק חינוך חובה חינם חל בישראל גם על ילדים חסרי מעמד ולכן הוא חל גם על ילדי הסודנים.  למרות זאת בשנת הלימודים תשס"ט ילדים סודנים רבים לא שולבו במערכת החינוך בעיר ערד.  מטרת הפרויקט היא לבחון את מצב זכותם לחינוך של ילדי הפליטים בעיר, זכות שהיא זכות יסוד חשובה ובסיסית והיא חיונית בכדי להבטיח עתיד טוב יותר לפליטים.
הסטודנטים יתמקדו במיפוי ולימוד של שלושה היבטים של הנושא:
1. הסטודנטים יבחנו את התקנות והנהלים הכרוכים בחוק חינוך חובה ומבטאים את המדיניות הציבורית כלפי הזכות לחינוך.
2. הסטודנטים ימפו את מצב שילובם של ילדי מבקשי המקלט במסגרות החינוך הפורמלי והלא פורמלי בעיר ערד, ואת הבעיות הייחודיות הכרוכות בשילוב זה.
3. הסטודנטים יבחנו את עמדת העירייה ביחס לחינוך ילדי מבקשי המקלט, ואת הקשיים איתם היא מתמודדת כעירייה בפריפריה שלא זוכה לתמיכה תקציבית ממשלתית בהתמודדותה עם בעיית הפליטים ומבקשי המקלט.

סטודנטיות פעילות: נועה בלומנטל ומיכל ארן.
זיהום נחל חברון ממפעלי השיש והביוב מתחומי הרשות הפלסטינאית והיישובים היהודיים במעלה הנחל, הממשיך אל נחל באר שבע ודרומה, הינו דוגמא בולטת למורכבות של ניהול ותכנון אגני ניקוז טבעיים אשר להם אין גבולות מוניציפאליים או מדינתיים. התחום המרתק של ניהול ותכנון אגני ניקוז משלב מגוון רחב של "בעלי אינטרסים" ובעלי עניין לכל אורך הנחל, כאשר לכל פעילות במעלה הנחל ישנה השפעה במורדו. לאגן ניקוז החוצה כמה רשויות מוניציפאליות , ובמקרה שלנו אף חוצה גבול בין ישראל לפלסטין, יש כמה מכשולים מנהליים פוטנציאליים המקשים על טיפול אפקטיבי בבעיות של אגן הניקוז ככל ובזיהום הנחל בפרט. במסגרת נושא זה יעסקו הסטודנטים בלימוד, זיהוי ומיפוי כל הגורמים הרלוונטיים המשפיעים ומושפעים מזיהום הנחל. התוצר של עבודת המחקר יהיה כתיבת דו"ח על מורכבות הנושא והמלצות לפתרון.

סטודנטים פעילים: יהונתן יפרח ואורטל גנות.
נושא שיתוף הציבור בתכנון תופס תאוצה בשנים האחרונות ואנו עדים ליותר ויותר גופים וארגונים אשר פועלים ביחד עם אוכלוסיות שונות על מנת לקדם את מטרותיהם, אשר לעתים אינן נמצאות בראש סדר העדיפויות התכנוניות ולעתים אף מנוגדות לתכנון ה"מערכתי". עמותת "נגב בר קיימא" פועלת להעצמת קהילות ותושבים בדרום וכחלק מפעילות זו מעוניינת העמותה להכין תוכנית אסטרטגית לשכונה א' בבאר שבע ביחד עם התושבים. התוכנית אמורה לשקף את תפיסתם של התושבים בנושא השכונה וכיצד הם רוצים שהיא תתפתח ותראה בעתיד. התכנית תציע מספר חלופות בנושאים שונים כגון תרבות וחינוך, כלכלה ומסחר והתפתחות תכנונית עתידית.
סטודנטים אשר יבחרו לעסוק בפרויקט זה יצטרכו לערוך דו"ח של המצב הקיים בשכונה. לאחר מכן יערכו סקר תושבים מקיף או מספר פגישות עם קבוצת מיקוד לגבי תפיסת השכונה בעיני התושבים, הבנת צרכיהם ושאיפותיהם. לסיום, יערכו את התכנית תוך מתן המלצות בנושאים שונים אשר משקפים את דעותיהם של תושבי השכונה.

סטודנטים  פעילים: גלעד בלומפלד ומור דגן.
מטרתו הסופית של הפרויקט המוצע היא נייר מדיניות על מצוקת הדיור בבאר שבע והצעות לפתרון אפשרי.  הפרוייקט יכלול איסוף ניתונים, ניתוח ממצאים והצעה לגיבוש מדיניות, ויתבצע בשני חלקים:
א. איסוף נתונים (סמסטר א') - הסטודנטים יקבלו רקע על בעיות דיור שיש לחקור ויגבשו מתווה מחקרי לבדיקה שלהן. מתווה אפשרי יכלול מחקר של מידע קיים, פניה לרשויות לקבלת מידע, פגישה עם ארגוני מקומיים שמסייעים לדיירים כמו התנועה לחיים בכבוד, ידיד, סנגור קהילתי, איתך, ארגוני עולים וכדומה. כמו כן – ראיונות עם עובדים סוציאלים של העירייה, וראיונות עומק עם דיירים.  המחקר יתמקד בבעיות הדיור של זכאי דיור ציבורי בב"ש, הן מבחינת טיב הדיור של הדיירים והן של הממתינים לדיור ציבורי, ובסיבות שבגינן לווים מב"ש הופכים חסרי פירעון  
ב. ניתוח הממצאים וגיבוש הצעה למדיניות (סמסטר ב') - על בסיס הנתונים שיאספו הסטודנטים, הם ינסו לנתח את מצוקת הדיור בבאר שבע ואת הבעיות המרכזיות הדורשות פיתרון, שיעלו מן הממצאים. על הסטודנטים יהיה לחשוב על כלי מדיניות שונים להתמודדות עם הבעיות שימצאו, ולגבש רשימה ראשונית שכוללת יתרונות וחסרונות של כל כלי, מה מטרתו ומהו מקור המימון שלו. בהמשך יוצגו הרעיונות בפני צוות מומחים שיגובש מתוך ארגונים וגופים אקדמאיים שפועלים בקואליציה לקידום דיור בהישג יד בישראל ולקבל מהם הערות או רעיונות. החלק האחרון יהיה לגבש נייר מדיניות לטיפול במצוקת הדיור בבאר שבע.  

סטודנטים  פעילים: גל יעקובי, דועא אל עוקבי וזיו רומק.
לאורך כל השנים התקבלו על ידי הממשלה תוכניות שונות לפיתוח הנגב, חלקן דלות תקציב וחלקן עתירות תקציב. התוכניות השונות מעידות על מדיניות פיתוח ומדיניות ציבורית שהונהגה כלפי איזורי הפריפריה לאורך השנים. רוב התוכניות הללו לא בוצעו, או בוצעו בצורה חלקית ביותר. מטרת הפרוייקט היא לבחון את התוכניות שהתקבלו בעשור האחרון ואת מידת הביצוע שלהן. השלב הראשון יכלול היכרות עם התוכניות שהתקבלו, לאחר מכן יבחרו כמה תחומים ובינהם תיערך השווה. בהמשך יבחן הביצוע שיכלול בדיקה של תקציבים שהועברו ובדיקה של מידת הישום של התוכניות בפועל.

סטודנטיות פעילות: נועה פינטו וקרן שוקר.
אזורי עדיפות לאומית מוגדרים על ידי ממשלות ישראל ומטרתם להחליט היכן יושקעו משאבים/ינתנו הטבות לתושבים כדי לפתח את האזור/היישוב. ההטבות ניתנות על בסיס קריטריונים סוציו-אקונומיים(מדד הלמ"ס), גיאוגרפים (פריפריה) ופעמים רבות נותרות בחוץ יישובים מסוימים ואוכלוסיות דוגמת הערבים. בג"צ הכריע לפני מספר חודשים כי ההחלטה על אזורי עדיפות הינה מפלה, ושלח את הממשלה להגדיר מחדש את מפת אזורי העדיפות. תהליך זה עדיין מתנהל ולא ברור מה יהיו תוצאותיו. בינתיים העבירה הממשלה אישור גורף במסגרת חוק ההסדרים להגדיר מהם אזורי עדיפות ואילו יישובים יכללו בהם, בניגוד לרוח פסיקת בג"צ.
אנו מבקשים לבחון מספר יישובים בנגב ואילו הטבות קיבלו במסגרת אזורי עדיפות לאומית. לבחון אזורים מסוימים לעומת אחרים, אוכלסיה יהודית מול ערבית, לנסות ולראות מהי ההשפעה של אותה השקעה מיוחדת באותם היישובים.

סטודנטים פעילים: רוני מיקל ואורי קידר.

העסקה פוגענית היא תופעה בעייתית בכל הארץ, אך בפריפריה יש לה היבטים ייחודיים, שאינם מוכרים מספיק לאירגונים העוסקים בנושא. מטרת הפרוייקט היא לכתוב דוח מיפוי של הנושא מתוך נקודת המבט הייחודית לפריפריה בנגב, תוך התרכזות בשלושה תחומים:
1.    סקירת המצב של העסקה פוגענית בישראל – חברתית, חוקית ותיאורטית.
2.    סקירת המצב והיקף התופעה של העסקה פוגענית בנגב תוך התייחסות למגזרים ייחודיים.
3.    מיפוי האירגונים העוסקים בנושא בדרום וסוג הפעילות שהם עושים.

סטודנטיות פעילות:שרון רז וליאור שר.
תוכנית מכרה הפוספטים לשדה בריר – שדה בריר הינו שטח הנמצא בלב ישוב לא מוכר אלפורעה, ובמרחק 4 ק"מ מערד. חברת רותם אמפרט מקדמת בשנים האחרונות תוכנית להקמת מכרה פוספטים במקום. וועד פעולה של תושבים מערד פעל בהצלחה למניעת הפעלת המכרה. במהלך השנה הקרובה אמור משרד הבריאות להגיש את עמדתו ביחס למיקום הנוכחי למכרה לוועדה המחוזית. מטרת הפרוייקט הנוכחי היא לבחון את תהליכי קידום המכרה, השיקולים השונים, המסגרות לקבלת ההחלטות, ועמדות הקהילה.

סטודנטיות פעילות: אורטל ניר-צבי ויעל טראו.
מטרת הפרוייקט היא הצגת נתונים מבוססים המעידים על אפליה בזכות לבריאות, אפליה ממנה סובלת הפריפריה כולה, ובמיוחד החברה הבדואית ותושבי הכפרים הלא מוכרים. המטרה תושג בעזרת ניתוח השוואתי של נתוני בריאות על פי מקומות ישוב ברצף של: כפר לא מוכר – עיירה בדואית מתוכננת – עיר פיתוח – עיר במרכז הארץ, על מנת לבחון את הפערים, ולהראות את האפליה המתקיימת בהגשמת הזכות לבריאות.

המיפוי מתבסס על איסוף נתונים ועבודה סינגורית, ומתמקד בנושא הבדלי נתוני בריאות בין הישובים שהוקמו על ידי המדינה לבין הכפרים הבלתי מוכרים. המידע יסייע לאירגון לקדם את השוואת התנאים באספקת שירותי בריאות.

סטודנטים  פעילים: עידית בר-אור, לב הלמן ואלעד מורד.
תכניות בינוי ופיתוח רבות רואות בשנים האחרונות את מרכז העיר באר שבע משתנה במהירות ועימו משתנה צביונו ממרכז מחוזי פריפריאלי למרכז מטרופוליני מודרני. בתכניות אלו לא נשמע קולו של הציבור הבדואי אשר מהוה אחוז ניכר ממשתמשי המקום. אופי הפיתוח והשימוש העתידיים של באר שבע עשויים להשפיע על חוסנה של החברה הבדואית יותר מעל כל קבוצת משתמשים אחרת בשל הזיקה ההיסטורית והתרבותית שלה אל המקום, ומשום היות באר שבע המרכז העירוני היחיד של הבדואים בדרום ישראל. השוק הבדואי נבחר כפרויקט לשיתוף הציבור הבדואי בתכנון העירוני בשל היותו מוסכם על כל הנוגעים בדבר כמקום בעל זהות ותפקוד בדואים אתניים, וכך גם ייעודו העתידי. מטרת הפרוייקט היא להכיר את התהליכים שעברו ועוברים על השוק, ודרכם לפתוח צוהר אל התהליכים שעוברים על החברה הבדואית בנגב ואל יחסיה המורכבים עם החברה היהודית.
הפרוייקט כלול:
1.    סקירה היסטורית ופרסום דוח על תכנון השוק הבדואי בבאר שבע – עבר הווה ותכניות עתידיות במתחם וסביבתו
2.    מיפוי המשתמשים בשוק כיום, פריסה גיאוגראפית ודמוגראפית ודפוסי שימוש
3.    מיפוי ההשפעות החברתיות והכלכליות של השוק הבדואי על החברה הבדואית ועל המסחר העירוני בב"ש

סטודנטים פעילים: גיא אריאלי ועידן רייכמן.
סיפור חידושה של מערכת הביוב של מצפה רמון, הקמת המט"ש ושאלת החזרת המים המטוהרים אל הישוב, מעוררים שאלות לגבי אופן קבלת ההחלטות וההתנהלות הבירוקרטית סביב נושא זה, החלטות שמצביעות על אי צדק חלוקתי (הפניית המים מהמפעל שמומן על ידי תושבי מצפה רמון לחוות הבודדים), על איוולת בירוקרטית (משרד ממשלתי הכונס את המועצה המקומית על אי טיפול בשפכים בעוד משרד ממשלתי אחר מעכב את התקציב לטיפול בשפכים) ועל התנהלות בעייתית של השלטון המקומי על חשבון התושבים. הסטודנטים בפרוייקט הצטרפו לועד תושבים הפעיל במצפה רמון ועוסק בסוגיות אלה. מטרת הפרוייקט היא לבדוק מספר סוגיות, ולגבש המלצות בהתאם:•    ההיסטוריה של הקמת המפעל (מהיוזמה של דרור דבש, דרך ההתנגדות של שושן ועד הקמת המפעל על ידי שושן).•    מפעל טיהור המים בהקשר לאומי וכחלק ממגמה ארצית ועולמית.•    האבסורד של מימון המפעל על ידי כספי התושבים מחד והפניית המים לחוות הבודדים מאידך. יעוד המים המטוהרים (לחוות הבודדים? חזרה לישוב?) והאינטרסים המעורבים בו.•    חוסר אינפורמציה ודיס-אינפורמציה לתושבים.

לקראת הבחירות המקומיות ברחבי הארץ חברו מספר אירגונים לקמפיין ארצי שמטרתו העלאת סוגיות חברתיות – סביבתיות, וניסיון לגרום למועמדים להתייחס לנושאים אלה לקראת הבחירות.האירגונים השותפים הם שתיל, חיים וסביבה, מרכז אשל והחברה להגנת הטבע. את הפרוייקטים בקורס מלווה עמותת שתיל.
א.פרוייקט לקראת הבחירות – בריאות (שתיל):קבוצה זו בוחנת מפגע בריאותי ספציפי בעיר, ובוחנת את המהלכים     שנוקטות הרשויות והאירגונים הירוקים כלפי המפגע.סטודנטים פעילים: אמיר כוכבי והילה סגל.
ב.נגישות ותחבורה:הסטודנטים בוחנים את נגישותה ויעילותה של התחבורה העירונית בבאר שבע ביחס לחיים העירוניים ולקבוצות האוכלוסיה השונות.סטודנט פעיל: שמואל בואניש.
ג.העדפה מתקנת:הקבוצה בוחנת את מצבן של השכונות המוחלשות בתחומים שונים כמו – דיור בר השגה, תחבורה, מפגעים בריאותיים, נגישות לשטחים פתוחים וכדומה. הקבוצה עורכת סקר מיפוי של המצב ובעקבותיו תכין הצעות לפעולה.סטודנט פעיל:ירון שיפוני.

סטודנטים  פעילים: אייל קנץ ואליעד מלמד.
בנגב קיימים 46 כפרים בדואים, אשר 34 מתוכם אינם מוכרים עדיין על ידי המדינה. תכנית המתאר המחוזית החלקית למטרופולין באר שבע ת/מ/מ/23/14/4 בחנה לראשונה, במסגרת הליך תכנוני מקדים ומקיף, את הסדרתם התכנונית של הכפרים הבלתי מוכרים. אולם משמרת מדיניות תכנון ארוכת שנים, אשר מטרתה לרכז את האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב במספר מצומצם של יישובים עירוניים או פרבריים. מדיניות זו אינה מאפשרת להם להמשיך ולהתגורר ביישוביהם החקלאיים הקיימים, המתאימים לצרכיהם ולאורח חייהם ומפלה את האוכלוסייה הערבית ביחס לאוכלוסייה היהודית, הן זו המתגוררת בשטח התכנית והן זו אשר התכנית מבקשת לקלוט בשטחה. כתוצאה מכך ההחלטה אם להכיר ביישוב מסוים או שלא להכיר בו היא החלטה פוליטית, שאינה קשורה בהכרח במאפייניו האינהרנטיים. הראייה לכך הנה, שבאותו מרחב, שבו נמצאים כפרים בדואים לא מוכרים שבכל אחד מהם 450 תושבים ויותר, הוקמו במהלך השנים יישובים יהודים רבים, שבחלקם מתגוררים רק כמה עשרות בני אדם.

הפרויקט כולל את ניתוח התוכנית בהיבטים של הקצאות בתחומים שונים, כגון דיור, ובחינתם על רקע של אפליה בין מגזרים שונים. תוצרי הפרויקטים יגובשו בהתאם להתקדמות הפרויקט, בשיתוף פעולה עם הסטודנטים.

סטודנטים  פעילים: אוריאל בן יוסף ובצלאל ברנדווין.
הפרוייקט עוסק בחקר תופעת הפלישה לדירות הדיור הציבורי. מטרת הפרוייקט היא מחקר אופרטיבי של התופעה, זיהוייה, ויצירת מערכת קשרים עם ארגונים העשויים לטפל בנושא. פרוייקט זה בשונה מפרוייקטים אחרים אינו צמוד לארגון אלא ילווה על ידי המרצים בקורס.